מינוי אפוטרופוס – עיקרי ההסדר בחוק

פרק שלישי לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות עוסק במינוי אפוטרופוס, בשיקולים שעל בית המשפט לשקול לפני המינוי, בסמכויותיו ובחובותיו של האפוטרופוס ובפיקוח על פעולותיו.

בעקבות תיקון 18 לחוק, נקודת המוצא היא כי מינוי אפוטרופוס לבגיר הוא אמצעי שיש להשתמש בו רק כאשר אין חלופה מתאימה שפגיעתה בזכויותיו, בחירותו ובעצמאותו של האדם פחותה.

מתי ניתן למנות אפוטרופוס?

בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס, בין היתר, לקטין בנסיבות הקבועות בחוק, לפסול דין, לאדם שאינו יכול לדאוג לענייניו – באופן קבוע או זמני – ואין מי שמוסמך ומוכן לעשות זאת במקומו, וכן במקרים מיוחדים נוספים הקבועים בחוק. בקשה למינוי יכולה להיות מוגשת, בין היתר, בידי בן זוג, קרוב או היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.

מינוי אפוטרופוס לבגיר – אמצעי אחרון

כאשר מדובר בבגיר שאינו מסוגל לדאוג לענייניו, בית המשפט לא ימנה אפוטרופוס אלא אם מתקיימים כמה תנאים:

• ללא המינוי עלולים להיפגע זכויותיו, צרכיו או האינטרסים שלו;
• אין ייפוי כוח מתמשך מופקד המתייחס לאותם עניינים;
• לא ניתן להשיג את מטרת המינוי בדרך שפגיעתה בזכויותיו, בחירותו ובעצמאותו פחותה.

על בית המשפט לבחון גם חלופות כגון תומך בקבלת החלטות.

אם האדם מסוגל לקבל החלטות בענייניו אך מתקשה לבצע אותן או לדאוג להן בעצמו, מינוי אפוטרופוס ייעשה רק בנסיבות מיוחדות. במצב כזה אין להסמיך את האפוטרופוס לקבל החלטה בניגוד לרצונו של האדם.

צמצום המינוי ככל האפשר

בית המשפט צריך להגדיר במפורש את התחומים שלגביהם נדרש האפוטרופוס. המינוי יכול להתייחס:

• לעניין מסוים;
• לעניינים רפואיים;
• לעניינים אישיים;
• לענייני רכוש.

החוק מחייב לצמצם ככל האפשר הן את היקף העניינים שנמסרים לאפוטרופוס והן את משך תקופת המינוי. בית המשפט רשאי גם לקבוע בצו תנאים והגבלות על פעילות האפוטרופוס.

מי יכול להתמנות?

אפוטרופוס יכול להיות יחיד, תאגיד, האפוטרופוס הכללי ובמקרים מסוימים גוף ייעודי הקבוע בחוק.

בית המשפט ימנה את מי שנראה לו המתאים ביותר לטובת האדם, תוך התחשבות ברצונו של האדם עצמו. לפני המינוי ישמע בית המשפט את דעתו, אם הוא מסוגל להבין את העניין וניתן לברר את דעתו.

הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס

אדם בגיר וכשיר רשאי לערוך מראש הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס.

במסמך הוא יכול לקבוע:

• את זהות האדם או התאגיד שהוא מבקש שימונה לו בעתיד;
• כיצד הוא מבקש שיטופלו ענייניו;
• אילו החלטות או פעולות הוא מבקש שיבוצעו בשמו.

ההנחיות נערכות בכתב בפני עורך דין ומופקדות אצל האפוטרופוס הכללי. ככלל, אם בעתיד יהיה צורך במינוי אפוטרופוס, בית המשפט ייתן משקל משמעותי להנחיות ולזהות האדם שנבחר מראש, אלא אם הדבר עלול לגרום לאדם פגיעה של ממש.

תפקידי האפוטרופוס

אפוטרופוס לבגיר חייב לטפל רק בעניינים שנמסרו לו בצו המינוי ולפעול לשמירת זכויותיו, האינטרסים והצרכים של האדם.

עצם מינויו של אדם כאפוטרופוס אינו מטיל עליו חובה אישית לפרנס את האדם או לשלם את מזונותיו.

בכל עת רשאי בית המשפט לתת לאפוטרופוס הוראות בנוגע לאופן מילוי תפקידו, לפי בקשת האדם, האפוטרופוס, היועץ המשפטי לממשלה, צד מעוניין ואף מיוזמתו.

יותר מאפוטרופוס אחד

בית המשפט רשאי, כאשר קיימת סיבה מיוחדת לכך, למנות כמה אפוטרופוסים.

הוא יכול לחלק ביניהם את תחומי האחריות או לקבוע שעליהם לפעול במשותף. כאשר הם פועלים במשותף, נדרשת ככלל הסכמה ביניהם, ובמחלוקת ניתן לפנות לבית המשפט. במקרה דחוף שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מהם לפעול בעצמו.

פעולות המחייבות אישור בית המשפט

למרות סמכותו הרחבה של האפוטרופוס לפעול בעניינים שנמסרו לו, קיימות פעולות משמעותיות שאין הוא רשאי לבצע ללא אישור מראש של בית המשפט.

בין היתר מדובר בעסקאות מהותיות בדירה ובמקרקעין, הסתלקות או העברה של זכויות בעיזבון, מתנות ותרומות מסוימות, פעולות משפטיות בסכומים משמעותיים, משיכת כספים מסוימת מקופות גמל, מתן ערבות או הלוואה והתחייבות לבצע פעולות מסוגים אלה.

במקרה דחוף ומיוחד ניתן לבקש בנסיבות המתאימות אישור בדיעבד.

ניגוד עניינים

כאשר מדובר בעסקה בין האדם לבין האפוטרופוס עצמו, קרובו של האפוטרופוס, או בין שני אנשים שאותו אדם משמש אפוטרופוס שלהם – אין האפוטרופוס רשאי לייצג את האדם בעסקה ללא אישור מראש של בית המשפט או של אפוטרופוס אחר שמונה במיוחד לצורך כך.

ניהול כספים ופיקוח

כספים שאינם דרושים לצרכיו השוטפים של האדם צריכים להיות מוחזקים או מושקעים בדרך שמטרתה לשמור על הקרן ולהבטיח את פירותיה.

החוק מטיל על האפוטרופוס גם חובות דיווח ופיקוח. בין היתר:

• להגיש פרטה של נכסי האדם וחובותיו, ככל שלא ניתן פטור;
• לנהל חשבונות;
• להגיש דיווחים לאפוטרופוס הכללי בהתאם להוראותיו;
• למסור מידע ומסמכים לפי דרישה.

הוצאות סבירות שהוציא האפוטרופוס במסגרת תפקידו יכולות להיות מוחזרות מנכסי האדם, ובית המשפט רשאי בנסיבות המתאימות לפסוק לו שכר.

אחריות האפוטרופוס

אפוטרופוס אחראי לנזק שגרם לאדם או לרכושו. עם זאת, בית המשפט יכול לפטור אותו מאחריות, כולה או חלקה, כאשר פעל בתום לב ולמען האדם.

כאשר פעל בתום לב בהתאם להוראות בית המשפט או לאחר שקיבל את אישורו, החוק קובע כי אינו נושא באחריות בגין אותה פעולה.

סיום התפקיד

אפוטרופוס אינו יכול פשוט להחליט שהוא חדל מתפקידו. התפטרות טעונה אישור בית המשפט.

בית המשפט רשאי גם לפטר אפוטרופוס שלא מילא את תפקידיו כראוי או כאשר קיימת סיבה אחרת המצדיקה זאת.

האפוטרופסות פוקעת, בין היתר, כאשר חדלו הסיבות שבגללן מונה האפוטרופוס, כאשר מטרת המינוי הושגה או עם מות האדם. בסיום התפקיד יש להעביר את הנכסים והמסמכים למי שזכאי לקבלם.

מסמך הבעת רצון

החוק מאפשר להורה או לאפוטרופוס שהוא קרוב של אדם לערוך מסמך הבעת רצון, שבו יקבע מי הוא מבקש שימונה בעתיד כאפוטרופוס לילדו או לקרובו אם ימות או לא יהיה עוד מסוגל לטפל בו.

ניתן לכלול במסמך גם הנחיות לגבי אופן הטיפול העתידי. בית המשפט נותן משקל לרצון שהובע במסמך, אך ההכרעה הסופית נעשית בהתאם לטובת האדם ותוך התחשבות ברצונו.

אפוטרופוס למעשה

גם אדם שלא מונה רשמית אך פועל בפועל כאפוטרופוס עשוי להיות כפוף לחובות ולאחריות החלות על אפוטרופוס לפי החוק. כלומר, היעדר צו מינוי פורמלי אינו בהכרח פוטר אדם מאחריות אם בפועל נטל על עצמו את ניהול ענייניו של אחר.

העיקרון שעובר כחוט השני בפרק

לאחר תיקון 18, מינוי אפוטרופוס אינו אמור להיות ברירת המחדל רק משום שאדם מתקשה לנהל את ענייניו.

הגישה היא מידתיות: לבדוק קודם חלופות, להקשיב לרצונו של האדם, לצמצם את המינוי לתחומים שבהם הוא באמת נחוץ ולתקופה הנדרשת בלבד.

במילים אחרות: המינוי נועד להגן על האדם ולסייע לו – לא ליטול ממנו יותר עצמאות וסמכות ממה שנחוץ לצורך ההגנה עליו.