סעיפים 67ד–67ח לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, העוסקים בעקרונות עבודתו של אפוטרופוס שמונה לבגיר ובאופן קבלת ההחלטות בעניינו.

עקרונות ודרכי פעולה של אפוטרופוס

החוק מטיל על אפוטרופוס חובה לפעול בשקידה, במיומנות, במסירות, בתום לב וללא התרשלות, כאשר טובתו ועניינו של האדם שמונה לו אפוטרופוס עומדים במרכז. האפוטרופוס אינו רשאי לפעול לטובת ענייניו האישיים, לקבל טובות הנאה מצדדים שלישיים או להימצא בניגוד עניינים. בעל מקצוע שמונה כאפוטרופוס נדרש לפעול ברמה המקצועית המצופה ממנו כלפי לקוח.

שמירה על כבוד, פרטיות ועצמאות

אפוטרופוס שמונה לבגיר חייב לפעול בדרך שתשמור ככל האפשר על:

• כבודו של האדם;
• זכויותיו וחירותו, תוך הגבלתן במידה המינימלית הנדרשת;
• פרטיותו;
• עצמאותו ויכולתו לממש את יכולותיו.

הגישה שהחוק מבקש לקדם אינה של החלפת האדם בקבלת החלטות באופן אוטומטי, אלא של סיוע, שיתוף והעצמה ככל שהדבר אפשרי.

חובת הסבר ומסירת מידע

עם המינוי, על האפוטרופוס להסביר לאדם מהם תפקידיו וסמכויותיו, בשפה פשוטה ובהתאם ליכולת ההבנה שלו.

עליו גם למסור לו מידע הנוגע לענייניו האישיים והרכושיים ולפעולות שמבצע האפוטרופוס בעניינו, ולסייע לו לקבל מידע נוסף הדרוש לו לצורך קבלת החלטות.

כאשר מדובר באדם עם מוגבלות, יש למסור את המידע בדרך נגישה ובאמצעי עזר מתאימים, ככל שניתן.

עידוד האדם לקבל החלטות בעצמו

האפוטרופוס נדרש לעודד את האדם לקבל החלטות בעצמו בכל עניין שבו הוא מסוגל לכך.

גם כאשר יכולת ההבנה של האדם משתנה מזמן לזמן או מעניין לעניין, יש להתאים את אופן הפעולה למצבו באותו זמן. כלומר, העובדה שמונה לאדם אפוטרופוס אינה שוללת את יכולתו לקבל החלטות בתחומים או בזמנים שבהם הוא מסוגל לכך.

שמירה על אורח החיים והקשרים החברתיים

האפוטרופוס צריך לפעול כך שהאדם יוכל, ככל האפשר:

• לשמור על ערכיו התרבותיים והדתיים;
• להשתתף בחיי הקהילה;
• לקחת חלק בפעילויות חברתיות, תרבותיות, שיקומיות ותעסוקתיות;
• לשמור על קשריו עם בני משפחה וחברים.

לפי הצורך, האפוטרופוס רשאי ואף נדרש להתייעץ עם גורמים מקצועיים ועם בני משפחה או חברים קרובים, תוך שמירה על פרטיותו של האדם.

כיצד מתקבלות החלטות?

אחד העקרונות המרכזיים בחוק הוא שהאפוטרופוס אינו רשאי פשוט להחליט במקום האדם מבלי לשתפו.

לפני קבלת החלטה עליו, ככל שניתן:

• לשמוע את דעת האדם;
• לשתף אותו בעניין;
• להסביר לו את מהות ההחלטה;
• להציג את החלופות האפשריות;
• להסביר את היתרונות והחסרונות של כל אפשרות;
• ולהציג את המלצתו ואת הנימוקים לה.

החוק קובע סדר עדיפויות ברור לקבלת החלטה:

ראשית – הנחיות מקדימות:
אם האדם נתן בעבר הנחיות מקדימות בעניין, יש לפעול לפיהן.

שנית – רצונו הנוכחי של האדם:
אם אין הנחיות מקדימות והאדם מסוגל להבין את העניין ואת משמעות ההחלטה, יש לפעול לפי רצונו.

שלישית – רצונו כפי שהיה בעבר:
אם לא ניתן לברר את רצונו הנוכחי, יש לנסות ללמוד את רצונו מהתבטאויות קודמות, מהתנהגותו, מהשקפת עולמו ומאורח חייו.

רביעית – טובתו של האדם:
רק אם האדם אינו מסוגל להבין את ההחלטה וגם לא ניתן לברר את רצונו הקודם, יש לפעול לפי טובתו, תוך התחשבות ברצונו הנוכחי ככל האפשר.

עם זאת, גם כאשר ניתן לברר את רצונו של האדם, האפוטרופוס אינו מחויב לפעול לפיו אם הוא סבור שהדבר יגרום פגיעה של ממש באדם.

התנגדות להחלטה מהותית

כאשר מדובר בעניין אישי מהותי או רפואי מהותי, והאדם מתנגד בזמן אמת לפעולה שהאפוטרופוס מבקש לבצע, האפוטרופוס אינו רשאי פשוט להתעלם מן ההתנגדות.

תחילה עליו לנסות להגיע להסכמה עם האדם. אם לא הושגה הסכמה, יש לפנות, לפי העניין, לוועדת אתיקה לפי חוק זכויות החולה או לבית המשפט לקבלת הוראות.

פעולות המגבילות חירות

האפוטרופוס אינו רשאי להסכים בשם האדם לפעולה המגבילה את חופש תנועתו או מאפשרת שימוש בכוח נגדו כאשר הפעולה מחייבת צו שיפוטי, אלא אם האדם עצמו הסכים לכך לאחר שקיבל הסבר מתאים על משמעות הפעולה.

המשמעות היא שבעניינים הנוגעים באופן ישיר לחירות הגוף, עצם מינויו של אפוטרופוס אינו מעניק לו סמכות בלתי מוגבלת לפעול בשם האדם.

חובת תיעוד

האפוטרופוס חייב לשמור תיעוד של:

• החלטות מהותיות שקיבל בשם האדם;
• פעולות מהותיות שביצע בענייניו.

חובת התיעוד מאפשרת פיקוח על פעילות האפוטרופוס ומבטיחה שניתן יהיה להבין בדיעבד כיצד התקבלו החלטות משמעותיות.

בשורה התחתונה

תיקון 18 שינה במידה רבה את תפיסת תפקידו של האפוטרופוס. נקודת המוצא אינה עוד רק השאלה “מה טוב לאדם?”, אלא גם:

מה האדם רוצה? מה הוא מסוגל להחליט בעצמו? כיצד ניתן לשתף אותו בהחלטה? וכיצד ניתן לשמור על עצמאותו, כבודו וחירותו ככל האפשר?

האפוטרופוס נועד לסייע לאדם ולפעול למענו — לא להחליף את רצונו אלא כאשר הדבר באמת נדרש.