פרק ט' לתקנות סדר דין אזרחי, תשע"ט-2018 עוסק בשאלונים, גילוי ועיון במסמכים.

פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, מהווה אבן יסוד בניהול הליכים אזרחיים במערכת המשפט הישראלית. פרק זה, העוסק בשאלונים, גילוי ועיון במסמכים, מעגן את עקרונות השקיפות וההגינות הדיונית, תוך יצירת מסגרת ברורה לחילופי מידע בין הצדדים להליך המשפטי.

הפרק עוסק בהוראות חוק של שלושה מרכיבים עיקריים: השימוש בשאלונים ככלי לאיסוף מידע, חובת גילוי המסמכים הרלוונטיים וזכות העיון במסמכים אלה.

לצד בחינת ההיבטים הפרוצדורליים, מבהיר הפרק את תפקידו של בית המשפט בפיקוח על הליכי הגילוי והעיון, ואת הכלים העומדים לרשותו לאכיפת הוראות אלה. בפרק תמצאו כל מה שרציתם לדעת על גילוי ועיון במסמכים, זמנים, היקף השאלות בשאלון ומשמעות אי-מילוי הוראות הפרק. הנקודות העיקריות שניתן למצוא בפרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, העוסק בשאלונים, גילוי ועיון במסמכים הן כדלקמן:

שאלונים, גילוי ועיון במסמכים – תקנות 56–60

הליכי השאלונים, גילוי המסמכים והעיון נועדו לאפשר לכל אחד מבעלי הדין להכיר מראש את המידע והמסמכים הרלוונטיים המצויים בידי הצד שכנגד. מטרתם לצמצם הפתעות, למקד את המחלוקות ולאפשר ניהול הליך משפטי הוגן ויעיל.

שאלון לבעל הדין שכנגד

לא יאוחר משלושים ימים לאחר הגשת כתב הטענות האחרון, רשאי בעל דין לשלוח לבעל דין אחר שאלון בכתב, אלא אם בית המשפט קבע מועד אחר.

השאלות חייבות להיות קשורות ישירות לעניינים השנויים במחלוקת. אין די בכך שמדובר בשאלות שניתן היה לשאול בחקירה נגדית. במקום להשיב לשאלה מסוימת, ניתן במקרים המתאימים להפנות למסמך הנוגע לעניין.

על מקבל השאלון להשיב בתוך שלושים ימים ממועד מסירתו, בתצהיר המאמת את התשובות.

ככלל, השאלון מוגבל ל־25 שאלות, כולל שאלות משנה. בתביעות כספיות בבית המשפט המחוזי שסכומן עולה על שניים וחצי מיליון שקלים, וכן בתביעות נזקי גוף ובתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים המוגשות למחוזי, ניתן לכלול עד 50 שאלות.

במהלך המשפט רשאי בעל הדין להגיש כראיה רק חלק מהתשובות שקיבל. עם זאת, אם בית המשפט סבור שאין להבין את התשובות שהוגשו ללא תשובות אחרות הקשורות אליהן, הוא רשאי להורות על הגשתן גם כן.

גילוי מסמכים

בתוך שלושים ימים לאחר הגשת כתב הטענות האחרון, או במועד אחר שקבע בית המשפט, על בעלי הדין להחליף ביניהם תצהירי גילוי מסמכים.

בתצהיר יש לפרט את כל המסמכים הנוגעים לעניינים שבמחלוקת, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל הדין, ואשר אותרו לאחר חקירה ודרישה סבירות.

אם מסמך רלוונטי אינו נמצא עוד ברשותו או בשליטתו של בעל הדין, עליו לפרט מה עלה בגורלו ובאילו נסיבות יצא משליטתו.

החובה אינה מצטמצמת למסמכים הנוחים לבעל הדין. היא חלה גם על מסמכים העלולים להזיק לגרסתו.

עיון במסמכים

לאחר החלפת תצהירי גילוי המסמכים, על בעלי הדין להשלים את הליכי העיון בתוך שלושים ימים, אלא אם בית המשפט קבע מועד אחר.

כל צד חייב לאפשר לצד שכנגד לעיין במסמכים שגילה ולצלם או לסרוק אותם. עלות הצילום או הסריקה מוטלת על בעל הדין שביקש את העיון.

הגילוי והעיון הם שני שלבים שונים: תחילה מצהירים אילו מסמכים קיימים, ולאחר מכן מאפשרים לצד האחר לראות ולקבל העתקים מהם.

בקשות בנוגע לשאלונים ולמסמכים

מחלוקת הנוגעת למענה לשאלון, לגילוי מסמכים, לעיון במסמך מסוים או להיקף הליכי הגילוי, מובאת לפני בית המשפט במסגרת רשימת הבקשות לפי תקנה 49(ג).

כאשר בעל דין טוען שמסמך או תשובה חסויים, בית המשפט רשאי לעיין במסמך בעצמו, בלי לחשוף אותו לצד האחר, כדי להכריע אם טענת החיסיון מוצדקת.

הפרת חובות הגילוי והעיון

התקנות מדגישות כי הליכי גילוי ועיון תקינים הם תנאי בסיסי להליך שיפוטי הוגן.

כאשר בעל דין אינו מקיים את חובותיו, רשאי בית המשפט:

• לחייב אותו מיד בהוצאות;
• במקרים מיוחדים, למחוק את כתב התביעה או את כתב ההגנה;
• למנוע ממנו להגיש כראיה מסמך שהיה עליו לגלות או לאפשר עיון בו.

בעל דין שלא גילה מסמך יוכל להשתמש בו בהמשך רק ברשות בית המשפט ולאחר שיוכיח הצדק סביר למחדל.

אם מדובר במסמך המזיק לעניינו של אותו בעל דין, בית המשפט רשאי אף למחוק את כתב טענותיו. אם לא עשה כן, עליו ככלל לחייבו בהוצאות, אלא אם קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים תוצאה אחרת.

המשמעות המעשית

בעל דין נדרש לפעול באופן יזום, כן ומלא. עליו לאתר את המסמכים הרלוונטיים, להשיב באופן מדויק לשאלות ולאפשר עיון בתוך המועדים שנקבעו.

הליכי הגילוי אינם משחק של הסתרה וחיפוש. מי שמנסה לשמור מסמך מזיק “למקרה הצורך” עלול לגלות שלא רק שלא יורשה להשתמש בו,  אלא שהמחדל יוביל להוצאות ואף למחיקת כתב טענותיו.

________________________________________

המאמר נכתב למטרות מידע בלבד ואין לראות בו ייעוץ מקצועי, ו/או המלצה ו/או ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא. למרות המאמצים לספק מידע מדויק ועדכני, ייתכן וחלק מהפרטים ישתנו עם הזמן או יתעדכנו לאור שינויי חקיקה. הקוראים מוזמנים לבצע מחקר נוסף או לפנות לאנשי מקצוע בתחום לצורך קבלת ייעוץ מותאם אישית. הכותב ו/או האתר אינם אחראים לשום נזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות על התכנים במאמר זה.

אין האמור במאמר כדי להוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא. כל העושה שימוש בתכנים המפורסמים במאמר זה בפרט ובאתר בכלל עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד. יש להיוועץ עם עו"ד.

ט.ל.ח

———————————————-