חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 תאריך עדכון החוק: 14-08-2025
מאמר זה מופיע במסגרת קטגוריית “כולי עלמא” – משפט פשוט וברור לכל אדם.
חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "החוק") הוא אבן יסוד בהגנה על זכות הפרטיות בישראל. החוק אוסר פגיעה בפרטיות ללא הסכמה, מגדיר מגוון רחב של פעולות הנחשבות פגיעה בפרטיות, קובע עונשים פליליים ואזרחיים, ומסדיר את אופן הטיפול במידע אישי במאגרי מידע. הוא גם מקים את הרשות להגנת הפרטיות כאחראית על אכיפתו, וקובע סמכויות פיקוח, אכיפה מנהלית ועונשין.
נושאים עיקריים ורעיונות מרכזיים
1. איסור הפגיעה בפרטיות והגדרתה (פרק א')
- עיקרון בסיסי: "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו" (סעיף 1). הסכמה יכולה להיות "מדעת, במפורש או מכללא" (סעיף 3).
- הגדרת פגיעה בפרטיות (סעיף 2): החוק מונה רשימה מפורטת של 11 פעולות הנחשבות פגיעה בפרטיות, ביניהן:
- בילוש והטרדה: "בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת".
- האזנה אסורה: "האזנה האסורה על פי חוק".
- צילום ברשות היחיד: "צילום אדם כשהוא ברשות היחיד".
- פרסום משפיל/מבזה: "פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו".
- פרסום תמונת נפגע: "פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה".
- שימוש בתוכן כתב: העתקה או שימוש בתוכן מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, ללא רשות.
- ניצול מסחרי: "שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח".
- הפרת סודיות: הפרת חובת סודיות שנקבעה בדין או בהסכם.
- שימוש במידע אישי שלא למטרה: "שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה".
- פרסום מידע שהושג בפגיעה בפרטיות.
- פרסום עניין אישי: "פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד".
- פרסום תצלום של נפטר (סעיף 2א): החוק מתייחס גם לפרסום תצלום גופת אדם גלויה באופן שניתן לזהותה כפגיעה בפרטיות, אלא אם התקיימו תנאים מסוימים כגון הסכמה מוקדמת, חלוף 15 שנה ממועד הפטירה, או הסכמת קרובים.
2. הגדרות מפתח (סעיף 3)
- מידע אישי: "נתון הנוגע לאדם מזוהה או לאדם הניתן לזיהוי… באמצעות פרט מזהה, כגון שם, מספר זהות, מזהה ביומטרי, נתוני מיקום, מזהה מקוון, או נתון אחד או יותר הנוגע למצבו הפיזי, הבריאותי, הכלכלי, החברתי או התרבותי".
- מידע בעל רגישות מיוחדת: רשימה מפורטת של סוגי מידע הנחשבים רגישים במיוחד, כגון מידע על צנעת חיי משפחה ואישות, מצב בריאותי, מידע גנטי, מזהים ביומטריים, מוצא, עבר פלילי, דעות פוליטיות, אמונות דתיות, הערכת אישיות, נתוני מיקום ותעבורה, נתוני שכר ופעילות פיננסית, ומידע החל עליו חובת סודיות בדין.
- מאגר מידע: "אוסף פרטי מידע אישי המעובד באמצעי דיגיטלי", למעט אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק או אוסף מצומצם הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות על פחות מ-100,000 איש.
- עיבוד / שימוש: "כל פעולה שמבוצעת על מידע אישי, לרבות קבלתו, איסופו, אחסונו, העתקתו, עיון בו, גילויו, חשיפתו, העברתו, מסירתו או מתן גישה אליו".
- בעל שליטה במאגר מידע: "מי שקובע, לבדו או יחד עם אחר, את מטרות עיבוד המידע שבמאגר המידע".
- מחזיק: "גורם חיצוני לבעל השליטה במאגר המידע המעבד בעבורו מידע".
- דיוור ישיר: "פנייה אישית לאדם, בהתבסס על השתייכותו לקבוצת אוכלוסין, שנקבעה על פי אפיון אחד או יותר של בני אדם ששמותיהם כלולים במאגר מידע".
3. אחריות משפטית ועונשים
- עוולה אזרחית (סעיף 4): פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית, ועליה חלות הוראות פקודת הנזיקין.
- עבירה פלילית (סעיף 5): "הפוגע במזיד בפרטיות זולתו… דינו – מאסר 5 שנים".
- פיצויים לדוגמה (סעיף 15א, 29א): החוק מאפשר פסקי פיצויים ללא הוכחת נזק (עד 50,000 ש"ח, וכפל סכום אם הפגיעה נעשתה בכוונה לפגוע) במקרים של הפרות מסוימות, כדי לעודד תובעים למימוש זכויותיהם ולהתחשב בהיקף ההפרה וחומרתה.
- סודיות (סעיף 16): עובד, מנהל או מחזיק במאגר מידע המגלה מידע אישי שהגיע אליו בתוקף תפקידו שלא לצורך – "דינו – מאסר 5 שנים".
- מעשה של מה בכך (סעיף 6): "לא תהיה זכות לתביעה אזרחית או פלילית לפי חוק זה בשל פגיעה שאין בה ממש".
4. הגנה על הפרטיות במאגרי מידע (פרק ב')
עיבוד חוקי של מידע אישי (סעיף 8): עיבוד – למעט "אחסון באקראי ובתום לב", מידע אישי יעובד רק "למטרת המאגר שנקבעה לו כדין".
- אסור לעבד מידע ללא הרשאה מבעל השליטה במאגר.
- אסור לעבד מידע שנוצר, התקבל, נצבר או נאסף בניגוד לחוק זה או לכל דין אחר.
- חובת רישום או הודעה (סעיף 8א): מאגר מידע חייב ברישום אם מטרתו העיקרית היא איסוף מידע אישי לשם מסירתו לאחר, ויש בו מידע על יותר מ-10,000 בני אדם, או אם בעל השליטה הוא גוף ציבורי (למעט מידע על עובדיו בלבד).
- בקשה לרישום במידת הנדרש תיעשה כעולה מסעיף 9(א) ולראש הרשות יש סמכויות ביחס לרישום המאגר (סעיף 10), בין היתר בסמכותו לפי הבנתו והתרשמותו לרשום את המאגר, לסרב לרשום, לרשום למטרה שונה, להורות על רישום לפי מספר מאגרים, זאת תוך מתן הזדמנות למבקש לטעון את טענותיו ביחס להחלטה.
- מאגר מידע שאינו חייב ברישום, אך יש בו מידע בעל רגישות מיוחדת על יותר מ-100,000 בני אדם, חייב בהודעה לרשות.
חובות מבקש המידע ומרשם המידע (סעיפים 11, 12):
כשפונים לאדם ומבקשים ממנו מידע אישי – חייבים מכוח סעיף 11 ליידע אותו על:
- האם חלה עליו חובה חוקית למסור את המידע (או שמדובר בבחירה חופשית).
- מה המטרה שלשמה מבקשים את המידע ולא “בערך”, אלא ממש.
- למי יימסר המידע אם הוא יועבר לגורם אחר.
- לאילו שימושים המידע ישמש מעבר לעצם האיסוף. המידע ירשם מכוח סעיף 12 לפי הנדרש על ידי ראש הרשות.
הזכות לעיון ותיקון מידע (סעיפים 13, 14): כל אדם זכאי לעיין במידע האישי שעליו המוחזק במאגר מידע, בכפוף לשיקול דעת בעל השליטה במאגר, (סע' 13 ג', ג'1, ד, ה). יוער כי הפניה על פי סע' 13א', מפרטת את תרשים הזרימה הנכון של הפניה: תחילה אל בעל השליטה שיפנה למחזיק עם הוראה לאפשר את העיון ולא ההיפך. בעל השליטה הוא הקובע. זאת ועוד יצויין כי מכו הסעיף עולה כי:
- אדם שמצא שמידע עליו אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, רשאי לבקש לתקן או למחוק אותו.
- בעל השליטה חייב לאפשר את העיון ולבצע תיקונים או מחיקות, וקיימת זכות הגשת תובענה לבית המשפט במקרה של סירוב.
- אבטחת מידע (סעיף 17): בעל שליטה ומחזיק אחראים לאבטחת המידע שבמאגר. שר המשפטים רשאי לקבוע תקנות בנושא.
- ממונה על אבטחת מידע וממונה על הגנת הפרטיות (סעיפים 17ב, 17ב1, 17ב2, 17ב3): גופים מסוימים (בעלי חמישה מאגרי מידע רשומים/מודיעים, גופים ציבוריים, בנקים, חברות ביטוח ועוד) חייבים במינוי ממונה על אבטחת מידע.
- גופים נוספים (גופים ציבוריים, בעלי מאגרים למטרות דיוור ישיר עם מעל 10,000 איש, גופים שעוסקים בעיבוד מידע בהיקף ניכר המחייב ניטור שוטף, וגופים שעיסוקם העיקרי כולל עיבוד מידע רגיש בהיקף ניכר), חייבים במינוי ממונה על הגנת הפרטיות.
- תפקידי הממונה על הגנת הפרטיות כוללים הבטחת קיום הוראות החוק, ייעוץ, הדרכה, בקרה שוטפת, טיפול בפניות ציבור וקשר עם הרשות.
- נדרשים כישורים מתאימים, עצמאות בתפקיד והימנעות מניגוד עניינים.
- דיוור ישיר (סעיפים 17ד-17ו): עיבוד מידע לדיוור ישיר מותר רק אם המאגר רשום ומטרתו רשומה.
- חובה לציין את מקור המידע.
- כל פנייה בדיוור ישיר חייבת לכלול ציון שהיא דיוור ישיר, מספר רישום המאגר, הודעה על זכות המחיקה מהמאגר (עם כתובת לפניה) וזהות בעל השליטה ומקורות המידע.
- לכל אדם זכות לדרוש, בכתב, שמידע אישי המתייחס אליו יימחק ממאגר המשמש לדיוור ישיר, או שלא יימסר לאחרים.
5. הגנות ופטורים (פרק ג')
הגנות (סעיף 18): קובע הגנות במשפט פלילי, אזרחי או מנהלי, כגון:
- פרסום מוגן לפי חוק איסור לשון הרע.
- פגיעה בתום לב בנסיבות מסוימות (למשל, חובה חוקית/מוסרית, הגנה על אינטרס אישי כשר, ביצוע עיסוק כדין, צילום אקראי ברשות הרבים).
- "בפגיעה היה ענין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות הענין, ובלבד שאם היתה הפגיעה בדרך של פרסום – הפרסום לא היה כוזב".
- פטור (סעיף 19): פטור מאחריות על מעשה שהוסמך לעשותו על פי דין, ופטור לרשויות ביטחון (משטרת ישראל, צה"ל, שב"כ, מוסד, רשות להגנה על עדים) על פגיעה שנעשתה באופן סביר במסגרת תפקידן.
- נטל ההוכחה (סעיף 20): קובע חזקות בדבר תום לב או חוסר תום לב במקרים מסוימים.
6. מסירת מידע או ידיעות מגופים ציבוריים (פרק ד')
- איסור על מסירת מידע (סעיף 23ב): "מסירת מידע אישי מאת גוף ציבורי אסורה, זולת אם המידע פורסם לרבים על פי סמכות כדין, או הועמד לעיון הרבים על פי סמכות כדין, או שהאדם אשר המידע האישי מתייחס אליו נתן הסכמתו למסירה".
- סייג לאיסור (סעיף 23ג): מותר למסור מידע בין גופים ציבוריים אם המסירה נחוצה לביצוע חיקוק או תפקידים, או אם הגוף המקבל רשאי לדרוש את המידע מכל מקור אחר, ובלבד שלא נאסרה בחוק או בעקרונות אתיקה מקצועית.
- חובות גוף ציבורי (סעיף 23ד): חובת פירוט על מסירת מידע קבועה, רישום המידע שנמסר, והודעה לרשות על קבלת מידע קבועה.
7. הרשות להגנת הפרטיות וסמכויותיה (פרק ב', סימן ג' ופרקים ד'1-ד'4)
- הרשות להגנת הפרטיות (סעיף 17ט1 ותוספת ראשונה): הרשות היא יחידה עצמאית במשרד המשפטים, בראשה עומד ראש הרשות. תפקידיה כוללים פיקוח, חקירת חשדות לעבירות, העלאת מודעות, טיפול בפניות ציבור, פיתוח מקצועי, קשרים בינלאומיים ועוד.
- חוות דעת מקדמית (סעיף 17ט2): הרשות רשאית לתת חוות דעת מקדמית בנוגע לעמידת מאגר מידע בדרישות החוק.
- סמכויות פיקוח (פרק ד'1):ראש הרשות מסמיך מפקחים.
- למפקחים סמכויות לדרוש זיהוי, מידע, מסמכים וחומר מחשב (נתוני מערכת או מידע מדגמי), ולהיכנס למקומות (למעט מגורים ללא צו).
- חובת הזדהות למפקח.
- בירור מינהלי (פרק ד'1, סימן ג'):מפקח רשאי לפתוח בהליך בירור מינהלי במקרה של חשד להפרה.
- במקרים מסוימים, ניתן לבקש צו חיפוש ותפיסה או צו חדירה לחומר מחשב מבית המשפט.
- פיקוח רוחב ומומחים חיצוניים (פרק ד'1, סימן ד'): הרשות רשאית לקבוע תוכניות לפיקוח רוחב ולהסתייע במומחים חיצוניים בעלי ידע ומומחיות.
- פיקוח ובירור בגופים ביטחוניים (פרק ד'2): קובע מנגנון מיוחד לפיקוח בגופים ביטחוניים, המערב מפקח פרטיות פנימי בגוף הביטחוני הפועל בהנחיית ראש הרשות.
- אכיפה מינהלית (פרק ד'3):צו להפסקת הפרה (סעיף 23כה): ראש הרשות רשאי להורות על הפסקת הפרה של הוראות מסוימות (למשל, שימוש במידע שלא למטרה, עיבוד מידע בניגוד לחוק).
- עיצום כספי (סעיף 23כו ותוספות שלישית ורביעית): הטלת קנסות כספיים משמעותיים על מגוון רחב של הפרות, עם סכומים המשתנים בהתאם לחומרת ההפרה, סוג המידע (רגיל או רגיש) והיקף המאגר. לדוגמה, אי רישום מאגר חייב רישום – 150,000 ש"ח (או כפל סכום אם המאגר כולל מעל מיליון איש). הפרות בנוגע לאבטחת מידע או תקנות העברת מידע מהאזור הכלכלי האירופי מחולקות לפי רמות אבטחה וסוגי מאגרים, וכוללות קנסות שנעים מאלפי שקלים ועד מאות אלפי שקלים.
- התראה מינהלית (סעיף 23לו): אפשרות למסור התראה במקום עיצום כספי, עם השלכות של עיצום גבוה יותר בהפרה נמשכת/חוזרת.
- התחייבות להימנע מהפרה (סעיף 23לט): אפשרות להגיש כתב התחייבות ולהפקיד עירבון במקום עיצום כספי.
- פרסום (סעיף 23מו): ראש הרשות יפרסם פרטים על הטלת עיצומים כספיים באתר הרשות, כולל פרטי המפר (אם תאגיד, אלא אם מדובר בעסק קטן או הפרה קלת ערך), מהות ההפרה וסכום העיצום.
- צו הפסקה שיפוטי (סעיף 23מט): לראש הרשות סמכות לבקש מבית המשפט לעניינים מנהליים צו הפסקה או צו מחיקת מידע במקרים של הפרות חמורות.
- סמכויות אכיפה ועונשין (פרק ד'4):הסמכת חוקרים: ראש הרשות רשאי להסמיך חוקרים מקרב עובדי המדינה.
- סמכויות חוקר: חקירת בני אדם, תפיסת חפצים, בקשה לצווי חיפוש ותפיסה או חדירה לחומר מחשב.
- עבירות פליליות (סעיפים 23נג-23נז):הפרעה לראש הרשות, חוקר או מפקח: מאסר 6 חודשים.
- הטעיה של ראש הרשות, מפקח או מומחה חיצוני (לגבי פרטי רישום, או מסירת מידע כוזב): מאסר שנתיים.
- עיבוד מידע ממאגר ללא הרשאה: מאסר 3 שנים.
- מסירת פרטים לא נכונים בקבלת מידע אישי בכוונה להטעות: מאסר 3 שנים.
- מסירת מידע מגוף ציבורי שלא כדין, במטרה שיעובד על ידי גורם לא מוסמך: מאסר 3 שנים.
8. הוראות לעניין בחירות (פרק ד'5)
- הגבלה על הפעלת סמכויות אכיפה בתקופות בחירות (סעיף 23נט): ראש הרשות, מפקח או חוקר לא יפעילו סמכויות מסוימות (כניסה למקום, צווי חיפוש, צווי הפסקה, הטלת עיצומים) כנגד מפלגה או מועמד בבחירות לרשות מקומית, אלא באישור יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או האזורית, לפי העניין. האישור יינתן רק לאחר מתן הזדמנות לטעון טענות, ובהתחשב ביכולתם להתמודד בבחירות אל מול הסיכון לפגיעה בפרטיות.
9. שונות (פרק ה')
- מות הנפגע (סעיף 25): קרובים של נפגע בפרטיותו שנפטר, רשאים להגיש או להמשיך בתובענה/קובלנה.
- איסור הבאת ראיות על שם רע/אופי/עבר (סעיף 28): במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות, אסור להביא ראיה או לחקור עד בדבר שמו הרע של הנפגע או בדבר אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו.
- צווים נוספים (סעיף 29): בית המשפט רשאי לצוות על איסור הפצה, החרמה, פרסום פסק הדין או השמדת מידע שהושג שלא כדין.
- חומר פסול לראיה (סעיף 32): "חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש ראיה בבית משפט, ללא הסכמת הנפגע, זולת אם בית המשפט התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר, או אם היו לפוגע, שהיה צד להליך, הגנה או פטור לפי חוק זה".
- אחריות לפרסום בעיתון או בדפוס (סעיפים 30, 31): קובע אחריות פלילית ואזרחית על האדם שהביא את הדבר לפרסום, עורך העיתון, מי שהחליט בפועל על הפרסום, והמוציא לאור.
מסקנות עיקריות והמלצות
החוק להגנת הפרטיות הוא חוק מקיף ובעל שיניים, שמטרתו להגן באופן רחב על זכות הפרטיות של הפרט בעידן המידע. הוא מטיל חובות כבדות על בעלי מאגרי מידע ומחזיקים בהם, ועל גופים ציבוריים, ומספק כלים אזרחיים, מנהליים ופליליים לאכיפת הוראותיו.
נקודות חשובות להתייחסות:
- היקף ההגדרה "פגיעה בפרטיות": ההגדרה רחבה מאוד וכוללת מגוון רב של פעולות, הן מכוונות והן כאלה שעלולות להיגרם בהיסח הדעת.
- חשיבות ההסכמה: הסכמה מדעת היא תנאי יסוד לעיבוד או מסירת מידע אישי.
- רגישות המידע: החוק מבחין בין מידע "רגיל" ל"מידע בעל רגישות מיוחדת" ומטיל חובות גבוהות יותר בהגנה על האחרון.
- החובות הנלוות למאגרי מידע: רישום, הודעה, אבטחת מידע, מינוי ממונים, ועמידה בתקנות ספציפיות.
- אכיפה רב-ממדית: החוק מאפשר אכיפה באמצעות תביעות אזרחיות (כולל פיצוי ללא הוכחת נזק), הליכים פליליים, ואמצעי אכיפה מנהליים של הרשות להגנת הפרטיות (צווים, עיצומים כספיים, התחייבויות).
- הגנות מפורטות: החוק מכיר בצורך לאזן בין הגנה על הפרטיות לבין אינטרסים אחרים, ומספק הגנות מפורטות למקרים ספציפיים, כגון עניין ציבורי או תום לב.
- מעורבות הרשות להגנת הפרטיות: הרשות היא הגוף המרכזי לאכיפת החוק, ולה סמכויות פיקוח, בירור, וקביעת מדיניות.
- הגבלות בתקופת בחירות: ישנן מגבלות ספציפיות על הפעלת סמכויות אכיפה כנגד מפלגות ומועמדים בתקופות בחירות, הדורשות אישור של יו"ר ועדת הבחירות.
- השלכות על גופים ציבוריים: גופים ציבוריים כפופים לחובות מחמירות במיוחד בנוגע למסירת וקבלת מידע אישי.
כללי:
- עבור בעלי מאגרי מידע: חיוני להכיר את הוראות החוק ותקנותיו, להקים תשתית לאבטחת מידע, למנות ממונים רלוונטיים (כנדרש), ולוודא עמידה בכללי הדיוור הישיר.
- עבור הציבור: חשוב להיות מודעים לזכות לפרטיות, לזכות לעיין ולתקן מידע אישי, ולזכות להתנגד לדיוור ישיר.
- עבור יועצים משפטיים: נדרשת בקיאות מעמיקה בחוק ובתקנותיו, ובפרשנות הפסיקתית, לנוכח המורכבות וההשלכות הרחבות שלו.
———————————
המאמר נועד לסייע בלימוד ובהבנת החומר בין היתר לקראת בחינת הלשכה, אך אינו מהווה המלצה ללימוד או אי לימוד, נבחר באופן אקראי ואינו בהכרח חלק מרשימת החוקים הרשמית של לשכת עורכי הדין לקראת הבחינה ואינו מחליף עיון בנוסח החוק, התקנות או הפסיקה הרשמית.
כל העושה שימוש במידע הכלול במאמר — עושה זאת על אחריותו בלבד.
המאמר נכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית.
ט.ל.ח
