פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי: זכויות עובדים כאשר המעסיק נקלע לחדלות פירעון. הפרק כולל את סעיפים 180–194 לחוק. הוא פועל לצד חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, חוק הגנת השכר, חוק פיצויי פיטורים, חוק חופשה שנתית והוראות משפט העבודה הרלוונטיות.

מתי קמה זכאות לגמלה?

עצם העובדה שהמעסיק אינו משלם שכר אינה מספיקה. לפי סעיף 182 לחוק, נדרש שיינתן לגבי המעסיק צו משפטי מן הסוג הקבוע בחוק. בין היתר, הזכאות עשויה לקום כאשר ניתן: צו לפתיחת הליכים נגד מעסיק יחיד; צו לפתיחת הליכים נגד תאגיד; צו לניהול עיזבון בהליך חדלות פירעון, כאשר המעסיק נפטר; צו לפירוק אגודה שיתופית, עמותה, חברה לתועלת הציבור או גוף אחר המנוי בסעיף.

החל מ־15 בספטמבר 2019 הותאמו הוראות הפרק לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. לכן יש חשיבות למועד פתיחת ההליך ולסוג הצו שניתן. כלומר, עסק שסגר את דלתותיו, הפסיק לענות לטלפונים או צבר חובות לעובדים אינו בהכרח מספיק לצורך הגמלה. בדרך כלל נדרש הליך חדלות פירעון פורמלי וצו מתאים.

מי עשוי להיות זכאי?

סעיף 181 קובע כי המבוטחים בפרק הם עובד וקופת גמל.

הביטוח הלאומי מפרט כי בין הזכאים עשויים להיכלל: עובד שכיר; עובד זר או עובד מהרשות הפלסטינית או מיהודה ושומרון, בכפוף למעמד שהייה תקף; שאיריו של עובד שנפטר והיה זכאי לגמלה; חברים מסוימים באגודה שיתופית או בקיבוץ; קופת גמל שהמעסיק לא העביר אליה את התשלומים שהיה חייב להעביר. לעומת זאת, עובד עצמאי אינו זכאי לגמלה מכוח הפרק. גם בעל מניות בחברת מעטים מוחרג מן הזכאות לפי המידע שמפרסם הביטוח הלאומי. (www.btl.gov.il)

במקרים שבהם העובד היה גם בעל מניות, מנהל או בן משפחה של בעל השליטה, עשויה להתעורר מחלוקת אם התקיימו יחסי עבודה אמיתיים. הכותרת „עובד” בתלוש או בהסכם אינה תמיד מכריעה.

אילו חובות ניתן לקבל מהביטוח הלאומי?

הגמלה לעובד יכולה לכלול שני רכיבים מרכזיים: חוב שכר עבודה; פיצויי פיטורים. בנוסף, קופת הגמל רשאית לתבוע חובות שהמעסיק היה חייב להעביר לה.

חוב שכר עבודה

סעיף 180 מפנה להגדרת שכר עבודה בחוק הגנת השכר ומרחיב אותה במקרים מסוימים. בין הרכיבים שעשויים להיכלל, בהתאם לזכאותו הקונקרטית של העובד: שכר שלא שולם; שעות נוספות; דמי חופשה או פדיון חופשה; דמי הבראה; דמי חגים; הודעה מוקדמת; הפרשי שכר; סכומים שנוכו משכר העובד ולא הועברו ליעדם.

הביטוח הלאומי מציין כי החישוב נעשה גם בהתאם לחוקים הנלווים, ובהם חוק חופשה שנתית, חוק הודעה מוקדמת וחוק פיצויי פיטורים. לא כל תשלום המופיע בתלוש נחשב שכר עבודה. בדרך כלל לא ייכללו החזרי הוצאות כגון אחזקת רכב, טלפון או אש״ל. גם פדיון ימי מחלה אינו נכלל ברכיבי השכר המוכרים לתשלום לפי ההסבר שמפרסם הביטוח הלאומי.

פיצויי פיטורים

הפרק מכיר בפיצויי פיטורים המגיעים מכוח חוק פיצויי פיטורים או מכוח הסכם קיבוצי.

הזכאות אינה נוצרת רק משום שהמעסיק נקלע לחדלות פירעון. יש לבדוק אם יחסי העבודה הסתיימו בנסיבות המזכות בפיצויים, מה היה הוותק, איזה חלק כבר הופקד בקופה והאם חל סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.

חוב לקופת גמל

הגמלה נועדה להגן גם על רציפות הזכויות הסוציאליות של העובד. קופת הגמל יכולה להגיש תביעה בגין: הפרשות מעסיק שלא הועברו; סכומים שנוכו משכר העובד ולא הועברו; רכיבי ביטוח פנסיוני או סוציאלי אחרים הנכללים בהגדרת החוק.

התביעה בגין חוב לקופת הגמל מוגשת על ידי הקופה, ולא כחלק רגיל מתביעתו האישית של העובד. הביטוח הלאומי מפנה כיום להגשת התביעה באמצעות אתר הממונה על הליכי חדלות פירעון.

הגמלה מוגבלת בתקרה

הביטוח הלאומי אינו מחליף את המעסיק בכל סכום שהוא חייב. סעיף 183 קובע תקרה משותפת לחוב שכר העבודה ולפיצויי הפיטורים. התקרה מחושבת כמכפלה של הסכום הבסיסי הקבוע בחוק, ולכן היא מתעדכנת מעת לעת.

סעיף 184 קובע תקרה נפרדת לחוב לקופת גמל. אם החוב הכולל גבוה מן התקרה, העובד יקבל מהביטוח הלאומי רק עד הסכום המרבי. את היתרה ניתן להגיש כחוב במסגרת הליך חדלות הפירעון, אך מידת גבייתה תלויה בנכסים שנותרו ובסדרי הנשייה.

לכן אין להסתפק בחישוב „כמה המעסיק חייב”. צריך להבחין בין: סכום החוב המלא; הסכום שהביטוח הלאומי מכיר בו כרכיב מזכה;

• תקרת הגמלה; והיתרה שנותרת בתביעת החוב נגד המעסיק.

איזו תקופת שכר מכוסה?

לפי סעיף 183, חוב שכר העבודה אינו משולם ללא הגבלת זמן. ככלל, החוק מגביל את התשלום לשכר המתייחס ל־12 החודשים שקדמו למועד הקובע לפי הסעיף. כאשר מדובר בתאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים אך בית המשפט לא הורה על פירוקו, חל הסדר מצומצם יותר: השכר עשוי להיות מוגבל לחמשת החודשים שקדמו לצו. גם זכויות הנובעות מסיום יחסי העבודה, ובהן פיצויי פיטורים, משולמות רק אם התקיימו התנאים שנקבעו ביחס להמשך העסקת העובד לאחר שיקום החברה או מכירת פעילותה. (www.btl.gov.il) ההבחנה נועדה לאזן בין ההגנה על העובדים לבין האפשרות לשקם את העסק ולהמשיך להעסיקם.

כיצד מחלקים את הגמלה כאשר החוב גבוה מהתקרה?

סעיף 187 קובע סדר זקיפה.

אם חוב השכר ופיצויי הפיטורים עולים על התקרה, הגמלה נזקפת תחילה לחוב שכר העבודה, ורק לאחר מכן לפיצויי הפיטורים.

כאשר חובות המעסיק לקופות הגמל עולים על התקרה, החוק קובע סדר עדיפויות בין רכיבי הפנסיה, הבריאות והזכויות הסוציאליות האחרות. (www.btl.gov.il)

ההיגיון ברור: החוק מעניק עדיפות להכנסה שהעובד היה אמור לקבל למחייתו, לפני תשלום מלוא רכיב הפיצויים.

כיצד מגישים את התביעה?

מאז כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון השתנה אופן הטיפול בתביעות.

כיום תביעה של עובד בגין שכר ופיצויי פיטורים מוגשת לביטוח הלאומי בהתאם למסלול המקוון ולהנחיות החלות על ההליך. יש לצרף מסמכים המוכיחים הן את יחסי העבודה והן את רכיבי החוב. (www.btl.gov.il)

בין המסמכים שעשויים להידרש: תלושי שכר; הסכם עבודה; טופס 106; מכתב פיטורים או מסמך על סיום ההעסקה; דוחות נוכחות;

• אישורים מקופת הגמל; תחשיב מפורט של השכר והפיצויים; פסק דין או החלטה קודמת, אם קיימים; מסמכים המעידים על תשלום חלקי שכבר התקבל.

ייפוי כוח של עורך דין צריך להתייחס במפורש להגשת תביעה לגמלת זכויות עובדים ולפעולות הנלוות לה. החלטת הזכאות והחישוב מתקבלת בידי פקיד התביעות של הביטוח הלאומי. מחשבון האתר יכול לסייע בהערכה, אך אינו מחייב את המוסד.

שיהוי והתיישנות

הביטוח הלאומי פרסם ביום 28 במאי 2023 חוזר שכותרתו: „שיהוי והתיישנות בתביעות ביטוח זכויות עובדים”

זהו החוזר המרכזי המופיע כיום במאגר החוזרים הייעודי של התחום. הוא עוסק בהשלכות של הגשת תביעה באיחור ובאופן בחינת תביעות שבהן חלף זמן ניכר מאז שנוצר החוב או מאז שנפתח ההליך. (www.btl.gov.il)

המשמעות המעשית היא שאין להמתין לסיום כל הליך חדלות הפירעון. גם כאשר נדמה שהתיק „מתנהל אצל הנאמן”, העובד צריך לוודא שתביעתו הוגשה במסלול ובמועד המתאימים. החוזר הוא הנחיה מנהלית ואינו מחליף את הוראות ההתיישנות והשיהוי שבדין, אך הוא מלמד כיצד הביטוח הלאומי מטפל בפועל בתביעות מאוחרות.

מה מקומן של התקנות?

סעיף 194 לחוק מסמיך את השר לקבוע תקנות בנושאים כגון: סדרי הגשת התביעות; העברת מסמכים מהנאמן לביטוח הלאומי; מועדי ביצוע הפעולות; תשלום הגמלה והניכויים; כללים ותנאים לאישור התביעה.

עם זאת, עיקר ההסדר המעשי כיום מצוי בפרק ח׳ עצמו, בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בדיני העבודה הרלוונטיים ובהנחיות ההגשה של הביטוח הלאומי והממונה. במאגר החקיקה הפומבי של הביטוח הלאומי לא איתרתי קובץ תקנות ייעודי ועדכני המרכז לבדו את כל הליך הגשת התביעה לפי פרק ח׳; לכן לא נכון להציג שם תקנות או מספר תקנה שלא אומתו. במקרה זה, בניגוד לפרקים אחרים בחוק, החקיקה המשלימה העיקרית היא דווקא חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי וחוקי משפט העבודה.

השגה וערעור

סעיף 193 קובע כי הסמכות לדון בתובענה לפי הפרק נתונה לערכאה המוסמכת בהליך חדלות הפירעון או הפירוק.

הביטוח הלאומי מציין כי אם התביעה נדחתה, ניתן לערער על ההחלטה לערכאה השיפוטית המוסמכת של חדלות הפירעון, בתוך המועדים הקבועים בדין.

זו נקודה חשובה: המסלול אינו בהכרח ערעור רגיל לבית הדין לעבודה כפי שמקובל בגמלאות אחרות של הביטוח הלאומי.

מתי מתעוררות מחלוקות?

המחלוקות השכיחות נוגעות בין היתר ל: עצם קיומם של יחסי עובד–מעסיק; בעל מניות שטוען שהיה גם עובד; גובה השכר האמיתי לעומת השכר שדווח;  שעות נוספות שלא תועדו; היקף ימי החופשה וההבראה; הזכאות לפיצויי פיטורים; תחולת סעיף 14; סכומים שנוכו ולא הועברו לקופה; מועד סיום יחסי העבודה; רכיבים החורגים מתקופת השכר המכוסה; תביעה שהוגשה בשיהוי; וסכום העולה על תקרת הגמלה. במקרים רבים המחלוקת אינה בשאלה אם המעסיק קרס, אלא בשאלה מה בדיוק הוא חייב לעובד ומה מתוך החוב נכלל בגמלה.

מקורות מרכזיים להעמקה

• פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי – סעיפים 180–194;
• חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018;
• חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958;
• חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963;
• חוק חופשה שנתית, התשי״א–1951;
• חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א–2001;
• חוזר מיום 28.5.2023 – "שיהוי והתיישנות בתביעות ביטוח זכויות עובדים”;
• דפי ההנחיות להגשת תביעה ולחישוב הגמלה באתר הביטוח הלאומי. (www.btl.gov.il)

לסיכום פרק זה יצויין כי, פרק ח׳ נועד למנוע מצב שבו קריסת המעסיק מוחקת יחד איתה גם את שכרו ואת זכויותיו הסוציאליות של העובד.

הביטוח הלאומי עשוי לשלם חובות שכר, פיצויי פיטורים וחובות לקופות גמל, אך רק לאחר שנפתח הליך חדלות פירעון מתאים, ורק לגבי רכיבים ותקופות המוכרים בדין ועד לתקרות הקבועות בחוק. הגשת התביעה דורשת יותר מאוסף תלושים. יש לזהות כל רכיב, לחשב אותו לפי חוק העבודה הרלוונטי, להוכיח שלא שולם ולהבחין בין הגמלה שתשולם מהביטוח הלאומי לבין יתרת החוב שתישאר בהליך חדלות הפירעון.

——————————-

המאמר נועד למידע כללי ולהנגשת הדין בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. חוק הביטוח הלאומי, דיני חדלות הפירעון, החוזרים, התקרות ודרכי הגשת התביעה עשויים להשתנות, ויש לבדוק את הנוסח וההנחיות המעודכנים ואת נסיבות המקרה ואין להסתמך על האמור.

ט.ל.ח