You are currently viewing הפרטיות בין שגרה לחירום: וובינר בנושא הגנת פרטיות משגרה לחירום (לשכת עורכי הדין).

הפרטיות בין שגרה לחירום: וובינר בנושא הגנת פרטיות משגרה לחירום (לשכת עורכי הדין).

מתוך המסמך של הרשות להגנת הפרטיות בעניין הגנה על הפרטיות במצבי חירום, "…הרשות להגנת הפרטיות מבהירה כי על אף האתגרים שבמצבי חירום, יש להקפיד שלא להפר את הזכות לפרטיות מעבר לנדרש לצורך התמודדות עם מצבי החירום, ולוודא שהפגיעה בה במצבים אלו תהיה מוצדקת, מידתית ותוך כיבוד זכויות נושאי המידע ככל האפשר. מדובר במשימה מורכבת אך הכרחית, במיוחד כאשר מדובר בזכות יסוד כמו הזכות לפרטיות, שגם בעיתות חירום יש להגן עליה".

וובינר בלשכת עורכי הדין בנושא הגנת פרטיות משגרה לחירום. במסגרתו דנו המשתתפים בין היתר במסמך גילוי הדעת שפורסם בשנת 2024, ועוסק בעקרונות המנחים להגנה על פרטיות הציבור בעתות חירום ובהשלכותיו המעשיות. בוובינר השתתפו עו"ד גלעד סממה (ראש הרשות להגנת הפרטיות), ד"ר עו״ד סאני כלב, מנהל מחלקת מחקר ברשות ועו"ד יעקב עוז (יו"ר ועדת הגנת הפרטיות). הדיון בין השלושה העמיק בדרכים שבהן ניתן וראוי ליישם את האיזון הנדרש בין צורכי הביטחון והחירום, לבין השמירה על זכויות הפרטיות של האזרחים, כפי שהן משתקפות בנייר העמדה.

עו"ד סממה, ראש הרשות הדגיש בין היתר, "העובדה שאנחנו נמצאים בשעת חירום אינה פוטרת אותנו מהגנה על הפרטיות ומאבטחת המידע". לפיו, "אם ארגון ציבורי או חברתי שומר על עקרונות הגנת הפרטיות בשיגרה, לא תהיה לו בעיה לשמור על המסמך המנחה הוא מסמך ההנחיות של הרשות להגנת הפרטיות בעניין שמירה על הפרטיות במצבי חירום אשר פורסם בהמשך לתקופת הקורונה ואירועי 7.10, ולאחרונה עודכן לאור תיקון 13 ובכלל זה מדגיש המסמך את המקרים שבהם ניתן לסטות מעט במקרים של שעת חירום".

ד"ר סאני כלב הוסיף ואמר, "בתקופתו חירום, הפרטיות שהיא חשבוה תמיד, מקבלת ערך מוסף. צריך להתייחס לעקרונות הפרטיות כמו אל מצפן שצריך לזכור בכל נוגע להסכמה, יידוע, צמצום המידע ואבטחת המידע. בתקופת חירום יש לשאול את עצמינו שאלות נוספות, שיבטיחו כי גם אם מסתמכים על ההגנות שבסעיף 18 לחוק הפרטיות, אנו עושים זאת בצורה סבירה וגם אז אם הרשות תדפוק בדלת, עדיין יהיה צורך להסביר איך פעלת והגנת על הפרטיות גם במצבי חירום. זאת ועוד אמר כי, "אם אנחנו כרשות רואים שאתם פועלים נכון בשעת שיגרה, נתייחס אחרת גם בשעת חירום".

הזכות לפרטיות בישראל אינה רק זכות חוקית, אלא זכות חוקתית המעוגנת בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. עם זאת, בעשורים האחרונים, ובמיוחד מאז פרוץ מגפת הקורונה ואירועי החירום הביטחוניים, אנו עדים למתח הולך וגובר בין הזכות הזו לבין צרכים ציבוריים דחופים – ביטחוניים, בריאותיים ואכיפתיים.

מתוך המסמך של הרשות להגנת הפרטיות בעניין הגנה על הפרטיות במצבי חירום. "…המסמך מדגיש את עיקרון ההסכמה, וקובע כי גם בעת חירום, ברירת המחדל היא שפגיעה בפרטיותו של אדם חייבת להתבסס על הסכמתו או על הסמכה מפורשת בדין. לפי המסמך, גם בתקופת חירום יש לעשות מאמץ שלא לנקוט בפעולות הפוגעות בפרטיותו של אדם ללא הסכמתו, או לכל הפחות להקפיד הקפדה יתרה שלא לפגוע בפרטיות מעבר לנדרש בנסיבות שכאלו. עם זאת, הרשות מכירה בכך שבנסיבות מסוימות עשוי להתעורר קושי לקבל הסכמת האדם, ואז ייבחן האם המצב עומד בחריג לכלל ההסכמה, לפיו אם ניתן להצביע צורך מהותי וחוסר יכולת סבירה לקבל הסכמה, תינתן הגנה מכוח החוק".

 נייר העמדה וההנחיות, פורסם על ידי הרשות להגנת הפרטיות בספטמבר 2024 (ועודכן באוגוסט 2025). הוא עוסק בעקרונות המנחים להגנה על פרטיות הציבור בעתות חירום (מלחמות, אסונות טבע, מגפות וכדומה). מטרת המסמך היא לאזן בין הצורך המבצעי והדחוף לטפל במצב החירום לבין החובה לשמור על הזכות היסודית לפרטיות של האזרחים.

העקרונות המרכזיים המופיעים במסמך, הגנה על הפרטיות: עקרונות מנחים

  1. הסכמה מדעת: ככלל, גם בחירום יש לבסס פגיעה בפרטיות על הסכמת האדם או על הסמכה מפורשת בחוק. במקרים חריגים שבהם לא ניתן לקבל הסכמה ויש צורך מהותי, החוק עשוי להעניק הגנה לגורם הפועל, אך זאת רק בנסיבות קיצוניות.

  2. חובת יידוע: אם בשל דחיפות המצב לא ניתן היה ליידע את האזרח על איסוף מידע עליו בזמן אמת, יש לעשות זאת בהזדמנות הראשונה האפשרית לאחר מכן.

  3. צמצום מידע (מינימיזציה): יש לאסוף ולהשתמש אך ורק במידע הנחוץ למטרת הטיפול במצב החירום. עם החזרה לשגרה (או אחת לשנה), על הגופים לבחון אם המידע הפך לעודף ולמחוק אותו במידת הצורך.

  4. אבטחת מידע מוגברת: מצבי חירום מלווים לעיתים בעלייה בתקיפות סייבר ובלחץ זמן. לכן, יש להקפיד הקפדה יתרה על תקנות אבטחת המידע, במיוחד כאשר המידע נאסף בתנאי אי-ודאות.

  5. מידע על נפטרים: פרסום מידע על נפטרים חייב להיעשות לפי הוראות הדין. גישה למכשירי קצה (טלפונים, מחשבים) של נפטרים צריכה להתבצע ברגישות, תוך כיבוד רצון הנפטר ופרטיותם של אנשים שהיו עמו בקשר.

  6. זמניות האמצעים: אמצעים פוגעניים שאושרו כמידתיים לשעת חירום אינם הופכים ללגיטימיים בעת שגרה. יש להפסיק את השימוש בהם מיד עם סיום מצב החירום.

הרשות מדגישה שדווקא בחירום קיימת חובה מוגברת לוודא שכל פגיעה בפרטיות תהיה מוצדקת, מידתית ומוגבלת בזמן ובמטרה.

במסגרת הדיון בוובינר, חידדו המשתתפים, עו"ד גלעד סממה, ד"ר עו"ד סאני כלב ועו"ד יעקב עוז  נקודה משמעותית בנוגע להיבטי האכיפה והציות. הם הדגישו, כל אחד בדרכו, כי במקרה שבו הרשות להגנת הפרטיות תבצע ביקורת או חקירה ("תדפוק בדלת"), גופים וארגונים יידרשו לספק הסברים מפורטים על האופן שבו פעלו ליישום העקרונות המנחים המופיעים בנייר העמדה, וכי המסר המרכזי היה שלא ניתן יהיה "להסתתר" מאחורי סעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות (סעיף ההגנות) כמעין פטור גורף מאחריות רק בשל מצב החירום. במקום זאת, הארגונים יצטרכו להוכיח כי עשו מאמצים סבירים להגנה על הפרטיות ולאבטחת המידע בנסיבות העניין, וכי פעולותיהם היו מוצדקות ומידתיות ולא נעשו מתוך הנחה אוטומטית שמצב החירום מכשיר כל פגיעה בפרטיות.

הגנה על פרטיות במצבי חירום: עקרונות מנחים

להאזנה לוובינר

———————————

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא, אלא סקירה כללית בלבד של הוובינר המתואר. אין להסתמך על הדברים כתחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני.

ט.ל.ח