ההשפעות הישירות של התיקון על קבילות ראיות, עילות תביעה ואיזון בין זכויות יסוד. לאחרונה נכנס לתוקפו תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981. התיקון, שמגדיר מחדש חובות של בעלי מאגרי מידע ומעבדי נתונים, וזכויות נושאי המידע, צפוי לשנות לא רק את אופן ההתנהלות של עסקים ומוסדות אלא גם את השדה המשפטי. בתי המשפט יצטרכו מעתה להתמודד עם שאלות חדשות: האם ראיה 
שנאספה תוך פגיעה בפרטיות קבילה? האם במקרה הנדון ניתן לפסוק פיצויים גם בלי הוכחת נזק? ואיך מאזנים עם כללי משחק חדשים בין הזכות לפרטיות לבין חופש הביטוי או העיסוק?
השפעת התיקון על דיני הראיות
אחת ההשלכות המרכזיות אולי של התיקון היא בין היתר בתחום קבילות הראיות, ובכלל זה ניתן להזכיר את חוקיות איסוף המידע: ראיות שנאספו לכאורה בלי הסכמה מדעת או בניגוד לעקרון צמידות המטרה, עלולות להיפסל. הפסיקה כבר הכירה בפסילה גמישה של ראיות שהושגו שלא כדין (ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי), והתיקון עשוי לחזק מגמה זו ביחס לנתונים אישיים. נטל ההוכחה: הצד שמבקש להגיש ראיה יצטרך להראות כי התקיימו דרישות החוק ובהן הסכמה, שקיפות, מחיקה במועד, אחרת, משקל הראיה עלול להיחלש.
קרקע פורייה לעילות תביעה חדשות
התיקון יוצר מסלול ברור לתובעים ובכלל זה תביעות ייצוגיות: סעיף 29א לחוק מאפשר תביעות ייצוגיות בגין פגיעה בפרטיות. כעת, עם חובות מחיקה ושקיפות ברורות יותר, ייקל על תובעים לטעון להפרות שיטתיות.
פיצוי ללא הוכחת נזק: בתי המשפט עשויים להרחיב מתן פיצויים סטטוטוריים לנפגעי פרטיות, גם אם לא הוכח נזק ישיר.
חובת מחיקה ועדכון: מוסד או חברה שישמרו מידע מעבר לנדרש, עלולים להיתבע בעילה אזרחית ואף להיחשף לאחריות פלילית.
האיזון החוקתי, פרטיות מול זכויות אחרות
בעניין זה המשמעות רחבה עוד יותר: התיקון מציב את הזכות לפרטיות כחלק מהדיון החוקתי. חופש הביטוי: פרסומים עיתונאיים או מחקריים ייבחנו אל מול פגיעה אפשרית בפרטיות. חופש העיסוק: חברות טכנולוגיה יתמודדו עם טענות שהגבלות על שימוש בנתוני משתמשים פוגעות ביכולת העסקית שלהן. מעמד חוקתי: מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הזכות לפרטיות מתבססת כזכות־על, ובתי המשפט יצטרכו להעמיד אותה במבחני איזון חדשים.
ניתן כבר לומר כי תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות אינו עוד שינוי טכני, וסביר כי יבוא לידי ביטוי במפת ההתדיינות בבתי המשפט בישראל. מצד אחד, הוא מחייב הקפדה יתרה על דרכי איסוף ושימוש במידע אישי ומעמיד בסכנה קבילות של ראיות. מצד שני, הוא מעניק לנפגעי פרטיות כלים משפטיים חזקים יותר, כולל תביעות ייצוגיות ופיצויים בלא הוכחת נזק. ומעל לכל, הוא ממקם את הזכות לפרטיות בלב האיזון החוקתי בין זכויות יסוד מתנגשות. במילים פשוטות: מעתה, הפרטיות עצמה הופכת משחקן משנה שצריך להוכיח את מעמדו לשחקן מרכזי שיש מאחוריו חוק ברור ומי שיתעלם או יקל ראש בקיומו, עלול למצוא את עצמו מתמודד עם עיצומים כספיים עד כדי צוי איסור המשך פעילות לעסקים וחברות, במקרה הטוב עד לתיקון ההפרה ובמקרה הפחות טוב, עד לדרישת סגירה מלאה של העסק.
מי יאכוף? האכיפה תתבצע על ידי הרשות להגנת הפרטיות. כמו כן חשופות החברות לתלונות שיופנו לרשות או הגשת תביעות לבתי המשפט, על ידי הציבור עצמו שיסבור כי נפגע בשל הפרת זכותו לפרטיות.
————————————————
המידע המובא במאמר זה נועד למטרות הסבר כללי בלבד. אין באמור משום ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי ומותאם. יישום הוראות החוק תלוי בנסיבות הספציפיות של כל מקרה, ועל כן מומלץ לפנות לעורך דין מוסמך לקבלת ייעוץ פרטני. הכותבת ו/או האתר אינם נושאים באחריות לכל נזק או הפסד שייגרמו כתוצאה מהסתמכות על האמור.
