בעולם שבו הכול מתועד, נמדד ומנותח, שמירה על פרטיות כבר מזמן אינה מותרות. היא חיונית. תיקון מספר 13 לחוק הגנת הפרטיות, שאושר ונכנס לתוקף באוגוסט 2024, לא סתם "משפץ" את החוק הישן אלא מבצע בו מתיחת פנים יסודית ומיישר קו עם האתגרים של העידן הדיגיטלי והאלגוריתמי.

מדוע בכלל היה צריך תיקון כזה?

החוק המקורי, שנחקק ב־1981, נולד בעידן שבו מאגרי מידע היו תיקים במגירות. מאז התרחשו כמה דברים: התפתחות האינטרנט, סמארטפונים, רשתות חברתיות, בינה מלאכותית, והאפשרות לדעת כמעט הכול על כל אחד בלחיצת כפתור.

נאמר בזהירות כי, תיקון 13 בא לתת מענה למציאות הזו. הוא מכיר בכך שפרטיות כבר לא מוגנת רק מול בני אדם, אלא גם מול מכונות, מודלים סטטיסטיים, ומערכות אוטומטיות שמחליטות עבורנו.

 עיקרי השינויים בתיקון עוסקים בשינויי הגדרות ובכלל זה, "פנקס מאגרי מידע" הפך ל־"מרשם", "בעל מאגר מידע" הוחלף ב־"בעל שליטה במאגר מידע", כדי לשקף מי שבאמת קובע מה עושים עם המידע, "הרשם" הוחלף ב־"ראש הרשות להגנת הפרטיות", מינוי בכיר עם סמכויות משמעותיות.

לראשונה בין היתר, ניתן יהיה למצוא בחוק: הגדרה מדויקת של "מידע אישי", כולל שמות, מזהים ביומטריים, מיקומים גיאוגרפיים, ועוד. הגדרה ל־"מידע בעל רגישות מיוחדת". פירוש רחב למושג "עיבוד", לא רק איסוף, אלא גם ניתוח, חשיפה, שימוש או כל פעולה אחרת שנעשית על המידע.

התיקון לחוק קובע כי אין לעבד מידע אישי למטרה שלא הוגדרה מראש וכן אם המאגר כולל מידע על יותר מ־10,000 איש, או משמש לדיוור ישיר, הוא חייב ברישום במרשם, אשר על כך ניתן לקבל פטור אך רק בהיתר מראש הרשות.

החוק מתייחס גם לעניין שקיפות ובכלל זה, אם גוף אוסף עליך מידע,  הוא חייב להודיע לך על כך. לרבות מטרת העיבוד, זהות בעל השליטה במידע, דרכי ההתקשרות, וזכויותיך לעיין ולתקן.

החוק מתייחס גם לצמידות המטרה ובכללה ההגבלה על שימוש חוזר במידע אישי שנאסף לצורך מסוים – לצורך אחר.

באשר לעיבוד אוטונומי, כאן החוק מדבר במפורש על מערכות בינה מלאכותית:

• עיבוד שנעשה על־ידי מערכת שמבצעת פעולות ללא התערבות אנושית, "עיבוד אוטונומי"

• חובה לשמור על: שקיפות, הוגנות, מניעת אפליה, הגנה מפני החלטות אוטומטיות שפוגעות בפרט.

החוק מאפשר לבית המשפט להטיל על מפרי החוק פיצויים של עד 10,000 ש"ח, גם בלי הוכחת נזק בפועל.
למשל, אם גוף מעבד עליך מידע בלי רשות, או לא נותן לך לעיין בו, אתה יכול לתבוע.

גופים ציבוריים, חברות עם מידע רגיש או בנק מידע רחב היקף. חייבים למנות ממונה עצמאי על פרטיות.
תפקידו: לוודא שהארגון שומר על החוק, מגן על פרטיות המשתמשים, ומשמש איש הקשר מול הרשות.

רשות הגנת הפרטיות מקבלת שיניים חדשות: סמכות לבדוק מערכות, לבדוק קוד, מסמכים, מדיניות, להטיל קנסות. במיוחד אם יש פגיעה בפרטיות.

• לרשות להגנת הפרטיות יכולת לאכוף, להנחות, לפרסם חוות דעת ולדרוש שינויים ולהטיל עיצומים כספיים.

 ומה עם בינה מלאכותית?

למרות שאין אזכור מפורש ל־AI בתיקון, כל מי שמשתמש במערכות בינה מלאכותית המעבדת מידע אישי, כפוף לחוק הפרטיות.
ככל שהמערכת לומדת, מסווגת, חוזה או ממליצה על בסיס מידע של אנשים, היא מחויבת לעקרונות כמו שקיפות, מגבלות עיבוד, הגנה על פרטיות, אחריות משפטית.

 הגנה מעודכנת לזכויות יסוד, תיקון 13 לא נועד רק "לעמוד בקצב הטכנולוגיה",  הוא נועד לשמור על גבולות המותר והאסור בעולם שבו אין כמעט גבולות פיזיים לפרטיות.

אם אתם ארגון שמחזיק או משתמש במידע, זה הזמן להיערך ולא להמתין לפקחי הרשות להגנת פרטיות שינקשו על הדלת. אם אתם אזרחית שנמאס להם שהמידע אודותם נאגר בלי יכולת להבין מהו ולבקש לתקן, הגיע יומכם לשלוט במידע אודותכם. התיקון לחוק הזה לצידך.

לינק למדריך מקצועי: תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות

לינק למונחון חוק הגנת הפרטיות

———————————————-

המאמר נכתב למטרות מידע בלבד ואין לראות בו ייעוץ מקצועי, ו/או המלצה ו/או ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא. למרות המאמצים לספק מידע מדויק ועדכני, ייתכן וחלק מהפרטים ישתנו עם הזמן או יתעדכנו לאור שינויי חקיקה ופיתוחים טכנולוגיים חדשים. הקוראים מוזמנים לבצע מחקר נוסף או לפנות לאנשי מקצוע בתחום לצורך קבלת ייעוץ מותאם אישית. הכותב ו/או האתר אינם אחראים לשום נזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות על התכנים במאמר זה.

ט.ל.ח