פלונית להלן; אשה, הנמצאת בשבוע 38 להריונה ומצפה ללדת בקרוב, היא הדמות הראשית בסיפור הזה. האשה מייחלת ללידה טבעית, רוצה לחוות את הלידה במלוא עוצמתה, לחוות תהליך שבסופו תרגיש איך התינוק שלה יוצא לאוויר העולם, כשהיא שותפה פעילה ותורמת לכך. לכאורה נדמה שיש כאן סיפור שמח.

בפועל, הסיפור הזה מסתעף למחוזות אחרים בשל מצבה הנפשי הקשה, שאינו מאפשר לה ללדת כרצונה, והוא מתגלגל לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים ונדון בפני השופט הבכיר איתי רז. עיקר המחלוקת היא השאלה, האם לאפשר לאשה שסובלת ממצב נפשי קשה מסוגלת לעבור תהליך של לידה טבעית, ואינה מהווה סכנה לעצמה לילוד ולסביבה, או לחייבה לעבור ניתוח קיסרי?

עדויות המומחים שהובאו ומסמכים שונים שהוצגו בפני בית המשפט, העידו כי האם אינה כשרה להחליט על אופי הלידה הצפויה. לפי הצוות המטפל היא לא משתפת פעולה בכל הנוגע למהלך הלידה, ובכלל זה ולנחיצות ביצוע ניתוח קיסרי, שהוא בשל מצבה הנפשי הקשה מחויב המציאות. לנוכח כל אלה קבע בית המשפט, כי ביצוע ניתוח קיסרי הוא הכרחי לשמירת שלום הילוד והאשה. זאת בהסכמת אביה שמונה לאפוטרופוסה על ידי בית המשפט.

זאת ועוד, קבע בית המשפט, על פי המלצות הצוות הרפואי ומומחים, כי ההודעה על הניתוח הקיסרי הצפוי, תינתן לאשה רק ערב קודם, בכדי למנוע החמרה במצבה הנפשי ורק אז תכנס לצום בחדר סגור, בכדי לאפשר את הניתוח הקיסרי 8 שעות לאחר מכן. אין כאן סוף שמח, רק החיים החדשים שמתחילים בסוף הסיפור הזה.

א"פ 49194-12-17 המוסד הרפואי נ' האפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים ואח'