הצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת בחודש ינואר 2016, מבקשת למחוק מסעיף 19 את האפשרות של בית המשפט להטיל על "מי שימצא לנכון" להכריע בכל עניין הנתון לתחום אפוטרופסות ההורים, ככל שלא הגיעו להסכמה בין כתליו, בדבר נושאים הנוגעים להסדרי הראיה. מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק.

בהמשך למסקנות ועדת סילמן שהתפרסמו ב – 2014, ובהן בין היתר ניתן לראות כי נרשמה עליה חדה בגובה של 100 אחוז, בשימוש בסעיף 19, אשר יישומו מעורר ויכוחים ועימותים גדולים סביב נושא הסדרי הראייה. בין יוזמי הצעת החוק, הכשרות והפוטרופסות, תיקון – הכרעה במחלוקות בין הורים בעניין הנתון לאפוטרופסותם, התשע"ו 2016. חברי הכנסת, מאיר כהן, אלי אלאלוף, איציק שמולי, מירב בן ארי, אליהם הצטרפו 22 ח"כ נוספים.

כל מי שימצא לנכון                                                                                                                                                     מהצעת החוק עולה כי סעיף 19 לחוק, מאפשר להורים לפנות לבית המשפט בכל עניין הנוגע לתחום אפוטרופסותם. אם לא עלה בידיו של בית המשפט להביאם לידי הסכמה, ובית המשפט סבר כי ראוי שתתקיים הכרעה בעניין, יכול הוא להטיל הכרעה זו על כל מי שימצא לנכון. בית המשפט מטיל את האחריות בדרך כלל על העובדים הסוציאליים, והתסקיר שזה מכין/ה הוא זה שלבסוף יקבע את הנושא השנוי במחלוקת. דבר זה מציב את העובדים הסוציאליים שלעיתים אמורים גם ללוות את התהליך במקום בעייתי מבחינתם, משום שעליהם לעמוד גם מטבע הדברים מול ההורים שעלולים להתנגד להחלטתם. הרעיון בתיקון המוצע הוא להשאיר את כל הקשור להכרעה המשפטית בידי בית המשפט, ולא להעבירו להחלטת העובדים הסוציאליים.

הסעיף המקורי בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, הינו, " לא באו ההורים לידי הסכמה ביניהם בענין הנוגע לרכוש הקטין, רשאי כל אחד מהם לפנות לבית המשפט והוא יכריע בדבר. לא באו ההורים לידי הסכמה ביניהם בענין אחר הנתון לאפוטרופסותם, רשאים הם יחד לפנות לבית המשפט, ובית המשפט, אם לא עלה בידו להביאם לידי הסכמה ואם ראה שיש מקום להכריע בדבר, יכריע הוא בעצמו או יטיל את ההכרעה על מי שימצא לנכון". התיקון מציע כי תמחק הסיפא החל במילים "או יטיל את ההכרעה". בכך תיוותר ההכרעה בידי בית המשפט.

סוגייה מדממת בחברה הישראלית                                                                                                                                                                                     בדברי ההסבר מתייחסים לסוגיה כאל "סוגיה מדממת בחברה הישראלית". די אם נחפש בגוגל את הצירוף "פקידי סעד", בהתייחס לנושא הסדרי ראיה והוצאת ילדים מהבית בצו בית משפט, ונקבל אין ספור תגובות של הורים ובהן, "לא לשכוח ולא לסלוח", לנתק בן מאביו זה טירוף שלא ברא השטן", "חוטפי ילדים", "שופטים שהלכו שבי אחרי עו"ס שניצלו את מעמדם", "לתת לבתי המשפט להכריע". וגם תגובות מתונות יותר כמו, "עו"ס עושים את עבודתם" וכן הפניה לאיתי בן דרור שרצח את ילדיו. אין הנחות, הכל עולה בתגובות הללו, לפיהן ניתן ללמוד כי פקידי הסעד נתונים לביקורת ולמתקפה על החלטותיהם/ן.
עולה רק השאלה הבאה לנוכח המצב, מדוע הצעת חוק זו הונחה על שולחן הכנסת ה – 18 וה – 19 ועדיין לא קודמה עולה כעת שוב לדיון ומה יהא גורלה?

—————————————————————————————————————————-

פ/2554/20, הצעת חוק, הכשרות והאפוטרופסות, תיקון – הכרעה במחלוקות בין הורים בעניין הנתון לאפוטרופסותם,

התשע"ו 2016.

ט.ל.ח

תגובות על הצעת החוק תתקבלנה בברכה למייל: lawfocus@gmail.com